תאיר למחנך - ניסן
ליל הסדר מהווה לרבים מאיתנו
אירוע אשר לא לגמרי מובן מדוע אנו חוגגים אותו.
בגליון זה ננסה להבין למה ומה המשמעות של הערב
הארוך אצל הדודה מזכרון.
החיים במצרים
"ויקם מלך חדש על מצרים אשר
לא ידע את יוסף; ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל
רב ועצום ממנו; הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי
תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם
בנו ועלה מן הארץ"(שמות א',ח'-י')
קם מלך חדש במצרים אשר לא ידע,
לא שמע על יוסף שהיה סגנו של המלך הקודם והוא
רואה את בני ישראל מתרבים והוא חושש שמא הם
יחליטו למרוד במלך ולכן מחליט להשמיד את בני
ישראל. ההשמדה נעשתה במספר שלבים תוך דגש על
פירוק התא המשפחתי.
שלב הראשון שם עליהם שרי מסים
"וישימו עליו שרי מסים
למען ענותו בסבלותם"
מהם המסים? רש"י מפרש זאת
כך:
"מסים-לשון
מס, שרים שגובים מהם מס. ומהו המס שיבנו ערי
מסכנות לפרעה".
פרעה שם על בני ישראל שרים
אשר יפקחו על עבודתם. בעצם העבודה לא יהיה
לבני ישראל זמן וכח להביא עוד ילדים אך למעשה
קורה דבר הפוך:
"וכאשר יענו אותו כן ירבה
וכן יפרוץ..."
שלב שני- עבודת פרך
"ויעבדו מצרים את בני
ישראל בעבודת פרך" עכשיו כבר כל העם המצרי
יכול לתפוש אדם מבני ישראל ולהעבידו בניגוד
לשלב הקודם בו רק שרי המיסים יכלו לחלק פקודות.מה
גם שהעבודה היתה קשה יותר.
הרמב"ן מפרש את המילה 'פרך'
עבודה קשה המפרכת את הגוף ומשברתו.
לאחר שלב זה בעצם האדם שבור
פיזית מעבודה יומיומית קשה מאוד וכן מבחינה
נפשית (פסיכולוגית) נגזלת לו החירות הנפשית.
שלב שלישי- איסור לידת
הבנים
"ויאמר מלך מצרים למילדות
העבריות... ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על
האבנים אם בן הוא והמתן אותו ואם בת היא וחיה"
(שמות א', ט"ו-ט"ז).
פרעה מצווה על המילדות
העבריות שלא יילדו את היולדות העבריות. כמובן
שהמילדות אינן עושות כנדרש מהן ובני ישראל
מתרבים וכתוצאה מכך באה הוראה דומה לכל העם
המצרי:
"ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל
הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון"
(שמות א',כ"ב).
(מדוע דווקא את הבנים? אבן
עזרא: לא היה מקפיד אלא על הזכרים שאמרו לו
אצטגניניו שעתיד להוולד בן המושיע אותם") לא
בטוחה שזה מתאים
שלב רביעי-
משה ואהרון מבקשים מפרעה
שישחרר את העם כדי להקריב את קרבן הפסח לה'
במדבר.
"ויאמר משה בנערינו
ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותינו בצאננו
ובבקרנו נלך כי חג ה' לנו"
פרעה משיב: "לא כן לכו נא
הגברים ועבדו את ה'..." פרעה מנסה להפריד את
המשפחות ע"י השארת הנשים והילדים במצרים
ושילוח הגברים למדבר-להקריב קרבן.
למעשה אנו רואים כאן הדרגה
בגזרות פרעה – החל בעבודה קשה אשר תרחיק
פיזית ונפשית את העובדים ממשפחותיהם, איסור
יילוד הבנים דבר המונע את המשכיות הדורות,
וכלה בנסיון הפרדת הגברים ממשפחותיהם ברצותם
ללכת למדבר לצורך הקרבת הקרבן.
ייחודה של המשפחה
על עניין ייחודה של כל משפחה
ומשפחה, אנו קוראים בספר בראשית.
יעקב ובניו יורדים למצרים
ולמרות שהם יורדים כ'חמולה' מונה אותם הכתוב
למשפחות.
"ואלה שמות בני ישראל
הבאים מצרימה יעקב ובניו בכור יעקב ראובן;
ובני ראובן חנוך ופלוא וחצרן וכרמי...אלה בני
לאה אשר ילדה ליעקב בפדן ארם ואת דינה בתו כל
נפש בניו ובנותיו שלושים ושלוש...אלה בני זלפה
אשר נתן לבן ללאה בתו ותלד את אלה ליעקב שש
עשרה נפש... אלה בני רחל אשר ילד ליעקב כל נפש
ארבעה עשר... אלה בני בלהה אשר נתן לבן לרחל בתו
ותלד את אלה ליעקב כל נפש שבעה... כל הנפש לבית
יעקב הבאה מצרימה שבעים" (בראשית מ"ו, ח'-כ"ז)
כאשר מגיעים בני ישראל
למצרים הם מקבלים נחלה משלהם בארץ גושן הם
מובדלים משאר העם דבר הגורם לקנאה בקרב שאר
העמים.
גם כאשר יוצאים בני ישראל
ממצרים והולכים במדבר, בשנה השניה ללכתם
במדבר נערך מפקד ע"מ לדעת כמה מונים בני
ישראל.
"ויהיו
בני ראובן בכור ישראל תולדותם למשפחותם לבית
אבותם..."
פעם נוספת בה אנו רואים את
היחס למשפחה כתא נפרד-בפני עצמו היא בספר
יהושע בחטא עכן. בני ישראל נלחמים ומצווים שלא
לקחת מן השלל של התושבים. עכן לוקח מן השלל
וכתוצאה מכך בני ישראל מפסידים במלחמה. יהושע
מצווה למצוא את החוטא לפי השיטה הבאה:
"ונקרבתם בבקר לשבטיכם
והיה השבט אשר ילכדנו ה' יקרב למשפחות..."
אנו
רואים כאן שאמנם בני ישראל מחולקים לשבטים אך
גם בכל שבט יש משפחות, ולפי המשפחה מוצאים את
האשם.
המשפחה וליל הסדר
לאחר נסיון פרעה לפרק את התא
המשפחתי ומתוך הסתכלות על התא המשפחתי כדבר
חשוב אנו חוגגים את ליל הסדר באווירה משפחתית.
מדוע אנו חוגגים את ליל הסדר
בחמולות-קבוצות גדולות? כאשר בית המקדש היה
קיים היו מקריבים את קרבן הפסח בערב ליל הסדר
ובלילה אוכלים אותו ויש לסיים אותו עד
הבוקר. מכיוון שהקרבן הוא גדול היו אוכלים
אותו בקבוצות גדולות. וסיבה נוספת היא שזהו
מנהגם של בני חורין שעושים סעודות גדולות.
בליל הסדר אנו מצווים במצוות
"והגדת לבנך". יושבים ההורים והילדים,
וההורים מספרים על ההסטוריה
של
בני ישראל במצרים והיציאה משם. דבר נוסף אשר
אנו קוראים בהגדה הוא ההתיחסות לארבעת סוגי
הבנים. חכם- "מה העדות והחוקים..." שואל
שאלות, חוקר ורוצה לדעת ומסבירים לו את כל
התשובות לשאלותיו עד הפרטים הקטנים.
רשע- "מה העבודה הזאת לכם"
מוציא עצמו מן הכלל, חסר אכפתיות.לו אנו מראים
את הכעס ועונים לו ש"אלו היה שם לא היה נגאל",
כשם שהוא הוציא עצמו מן הכלל כך אנו נוציאו מן
הכלל.
תם- "מה זאת" אינו מבין
ושואל בתמימות ואנו עונים לו תשובה קצרה
וקולעת שאנו חוגגים היום בגלל שה' ממצרים
ומעבדות לחירות".
שאינו יודע לשאול- "את פתח
לו" מכיוון שלא ישאל תסביר לו אתה שלא יגדל
בלא ידע.
למעשה בליל הסדר אנו רואים
שישנם ארבעה סוגים שונים של בנים אך בערב זה
אנו מוצאים את הדרך ללמד ולהתיחס לכל אחד מהם
בצורה המתאימה והטובה להם.
| 
